<h1>איסור והיתר לרש"י סימן ס"ד</h1>
<h2>דף פט:</h2>
השיב ר' יצחק הלוי לרבינו שלמה בר יצחק על נקור בהמה וחיה. על נקור ירכי החיות ששאל בקי אני שהוא בקי בחדרי התורה ומבורר לו על בוריו אבל שלא יחשבני חביבי כמבזה על דבריו ולהיות לו סמך כנגד החולקין על כן אני כותב לחביבי טעמי הגיד והתרתו כך הוא הדין בלא שום הטיה מצוה לנקר ירך של שור ושל שה ושל עז וכל מה שאסור בירך הבהמה אסור בחיה בכל הירך ובשוק של מטה שקורין צנקרי"ן וכן שומן גיד הנשה וגם בכנפי העוקץ בוקא דאטמא צריך לנקרו מבין הפרשות שלועזין קודי"ר עם אותו שקורין הנק"א צריך העצם של בוקא דאטמא וכל הנקור כנגדה כמו של בהמה לפי שהגיד [ראשו] נכנס תחת אותו עצם ואם יש אדם (שמפלו) שמפטפט כנגדו על דבר הראוי לנדות נטוי הוא לצד מינות לפי שלא חלקו רבותי' בין חיה לבהמה אלא בחלבים הקרבים על גבי המזבח אבל הגיד וכל הבא מכחו אסור כשל בהמה כדתנן [חולין פ"ט ע"ב] ונוהג בבהמה וחיה והשומן ישראל קדושים הם נהגו אסור וגם אסור השומן אסור (בשל) [כשל] תורה כמו ששנינו [פסחים פ"ג ע"א, חולין צ"א ע"א] העצמות והגידין והנותר ישרפו לששה עשר וכו' דאמר רבינא לא נצרכה אלא לשמנו ותו גרסינן [ערובין כ"א ע"ב] הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים [עשה] (ו)העובר על דברי סופרים חייב מיתה ומה ששנינו ישראל קדושים הם ונהגו בו איסור דברי סופרים הם ולכך יש להחמיר עליו הרבה.
